הרוצח השקט של חברות הענק
"הרוצח השקט" כך הגדיר את התביעות הייצוגיות כנגד מוסדות וחברות המשנה ליועץ המשפטי בחברת הפניקס בישראל עו"ד מני נאמן– בכנס חגיגי ביום חורפי סוער שהתנהל במלון הילטון, תל אביב. על רקע הים הסוער והרוחות הערות עסק הכנס LITIGATIONS U.S. vs. ISRAELI SYSTEMS – מנגנון הליטיגציה בארה"ב מול #ליטיגציה בישראל. מטרת הכנס נועדה לבחון את נקודת המבט של התובעים, הנתבעים והמשקיעים המוסדיים לאור עלייה בהיקף מספר התיקים שמוגשים להכרעה ודיון.
בשנים האחרונות נראה כי מתגברת כמות התביעות הייצוגיות ולעיתים אף שווי סך התביעות עשוי לעלות על
שווי החברה. עלתה דרישה מבית המשפט לשית הוצאות על תובעים סדרתיים. בישראל בשונה מארה"ב כל אדם יכול לשמש כתובע ולעיתים אם היא תתקבל עשויים ההליכים המשפטיים יכולים לרפד את כיסוי של עו"ד שהצליח להביא את בית המשפט לאשר את התביעה ובסיומה לחייב את החברה הנתבעת.
"חלק אינטגרלי מניהול עסקים במדינת ישראל כוללים היערכות לניהול הליכים משפטיים תביעות ייצוגיות שעלו בשנים האחרונות" אמר עו"ד דרור ורסנו שותף במחלקת ליטיגציה ממשרד יגאל ארנון. עוד סיפר למשתתפי הכנס כי ישנה עליה במספר התביעות בנושא פרטיות כתוצאה מאיסוף נתונים (BIG DATA) למשל סיפר על כניסתם של תביעות ספאם עקב שימוש במידע שלכאורה מקדם רישום לכנס ומהווה פרסום סמוי. נקודה מעניינת נוספת הועלתה סביב תביעות בעניין נגישות אם במענה קולי או באתר אינטרנט שמחייב על פי החקיקה להיות מותאם למוגבלי ראיה ו/או שמיעה. במקרה זה ראה המחוקק להקל בנושא אגרות ופטור מתשלום. ההעדפה היא לחתור להסדרים על פני ניהול הליך שפטי תוך קבלת חוות דעת מומחה או מורשה נגישות. לטענתו מקרים רבים של תביעות ייצוגיות נובעות כתוצאה מפרסום בכלי התקשורת שגררו אחריהן תביעות.
בין יתר הדוברים היו פרופ' עדי אייל מאוניברסיטת בר אילן שדיבר על תורת המשחקים בהקשר של תביעות ייצוגיות והמאזנים המתבקשים מניהול הליך מעין זה. מרצה מרתק ששמחתי לפגוש בשנית בתם סדנת ליטיגציה של הביטוח הלאומי שהעברנו יחד לפני כשנה.
"אנחנו נמצאים בתקופה שהכל מתערבב – כל אחד משווק את הנרטיב שלו" כך סיכם ברוך קרא הפרשן המשפטי מערוץ 13 את המנוע המשומן של האסטרטגיה התקשורתית. בעידן שבו הכל מתנהל באמצעות קמפיינים מול רשויות האכיפה. "משפט הוא לא רק צדק אלא היום צריך שיווק ויחסי ציבור טובים". אם תרצו משפט ותקשורת- כלים שלובים.
זו הסיבה שבסדנה לשיפור מיומנויות הליטיגציה בבית המשפט ובתקשורת #הליטיגטור_כפרפורמר אני ממליצה לעורכי הדין להכין נייר אג'נדה של כל תיק כך שיוכלו אם בעובדת צוות במשרד או בנקודת זמן רחוקה מהדיון האחרון, להיזכר בנקודות המפתח המרכזיות של התיק ובמילות המפתח. אלו הן טקטיקות עכשוויות לניהול תיקים שמגיעים לחשיפה ולסיקור תקשורתי בפרט. התייחסות למשפט שדה שנע על ציר מקביל לניהול המשפט בין כתלי בית המשפט יסייע לאסטרטגיה המשפטית של התיק ולעיתים אף הרבה קודם לכן.
📷
מי שייצג את התפיסה האמריקאית היה עו"ד ג'רמי ליברמן Jeremy Liebermanשהתייחס לבוררות מנדטורית הנהוגה בארה"ב ולפיה ישנו הסכם מחייב שמכוון לבוררות תביעה בטרם פניה לערכאות שיפוטיות בכל הקשור לתביעה ייצוגית כנגד גוף מסחרי כדוגמת מיקרוסופט. הוא שותף במשרד Pomerantz LLP שממוקם בניו יורק ומתהדר בסכום האגדי של 3 ביליון דולר בהסדרים משפטיים שונים. הזמנה מהודרת לפגוש את נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בכנס שיתקיים ביוני השנה בארה"ב.
📷
פרופ' עדי אייל טען שבית המשפט יפסול בטענה לסעיף מקפח ואולם כדאי לשקול התמחות של בתי משפט לבוררות מסוג תביעות אלו שהן מומחיות בהבנת המושגים הכלכליים שלעיתים דורשים מומחיות בשונה מהמודל של 12 המושבעים בארה"ב. "לא רק ששניים עשר מושבעים יתקשו להבין אלא גם שופטים שזו אינה תחום מומחיותם."
