משפט מתוקשר

מערכת המשפט בארצות הברית מבוססת על הצגת נתונים בפני "קהל חי" - חבר המושבעים. ארצות הברית יודעת לחבר בין השואו-טיים של בית המשפט לבין התקשורת האלקטרונית והכתובה. Netflix (נטפליקס) תעלה ביום שני 11 במאי, את סדרת הדוקו החדשה בת ששת הפרקים - Trial By Media ובעברית : "הליך תקשורתי". הסדרה בוחנת את הסיקור התקשורתי של משפטים מפורסמים שזכו לחשיפה משמעותית בתקשורת ובעקבות כך להתעניינות מצד הציבור, מאוחר יותר להשפעה על דעת הקהל בארה"ב לעיתים גם זו העולמית.

השפעתה של מערכת יחסים זו בין התקשורת לבין מערכת המשפט הולכת וגוברת בשנים האחרונות ונודעת לה גם השפעה רבה על עיצוב דעת הקהל. זוהי, אם תרצו, "מניפולציה תקשורתית" שנועדה להשפיע על האזרחים שלא בהכרח מבינים את ההליך המשפטי ובקיאים בו על בוריו, ובוודאי שלא יושבים בתוך אולם הדיונים. המשמעות היא שהדרך שבה מסקרים את התיקים המשפטיים מייצרת את המוניטין של הנאשם בהליך הפלילי או בתביעות האזרחיות השונות. הצדדים השונים לתיק מעוניינים להטמיע את תפיסת הצדק של הלקוח שלהם לעיני הציבור באמצעות המדיה והתקשורת. למשל, האם הוא אשם או זכאי לפני או במקרים מסויימים אפילו אחרי פסק הדין של בית המשפט.

משפט און-ליין

הניוזלטר הקודם עסק בהתפתחות אחרת אך לא פחות חשובה והיא פתיחת אולמות בית המשפט העליון לסיקור תקשורתי ושידור ישיר במצלמות ובפרשנות חיה מערוצי הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט והעיתונות הכתובה. השידור הועבר במקביל גם באתר הרשות השופטת ובערוצים השונים וזכה לפרשנויות רבות ומגוונות של כתבי ופרשני המשפט בערוצים השונים. השידור הוגדר כפיילוט והופק על ידי לע"מ (לשכת העיתונות הממשלתית) שהקימה חדר שידורים חי בשל פרוץ #קורונה (אבל לא רק). יש לציין כי הרעיון התגלגל הרבה קודם לכן - לפני כשנה השתתפתי בכנס שכותרתו "מערכת המשפט נגד התקשרות הישראלית" שנערך על ידי לע"מ. לקראת מיסוד הקשר שבין השופטים לבין קהל הצופים, שדן במערכת יחסים טעונה זו ובדילמות האתיות הגלומות בה

לפני מספר חודשים קיבלתי כתב מינוי לשלוש וחצי שנים כחברה בוועדת תקשורת ומשפט של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. הפעילות נעשית בהתנדבות אך מכיוון שנושא התקשורת והמשפט כל כך חשוב ומורכב, בכוונתנו לעשות קצת סדר. כללי הפרסום של עורכי הדין נוקשים מאוד ורק לאחרונה עדכנו את הכללים לרוח התקופה הדיגיטלית. הקושי נבע מהרצון של עורכי הדין שמייצגים לקוח עם סיפור מעניין להופיע בתקשורת ולהשפיע אולי על תוצאות המשפט. כללי הלשכה רואים בכך כשידול לקבלת שירות מה שאסור על פי החוק. ההגבלות נועדו לצמצם את השיווק והפרסום המסורתיים "שלטי חוצות" פרסומות ישירות וכדומה. כיום הלשכה מתקשה להתחקות אחר הפוסטים שמעלים חברי הלשכה ברשתות החברתיות בעיקר בשל קשיי אכיפה.

הפרומו של הסדרה נפתח במילים :

"כבר בתחילת דרכי כעורך דין הבנתי שיותר חשוב מהחוק עצמו – הכל אודות היכולת לספר סיפור. כאשר הופכים אולם בית משפט לאולפן צילום, אתה חייב (עו"ד) להמיר את המציאות לסיפור. הרעים, הטובים, דרמה".

לעתים קרובות מערכת המשפט והשופטים בתוכה זוכים להתקפות חריפות ולהבעת אי-אמון של הציבור בשל פסיקות שעל סדר היום הציבורי בעלות אופי פוליטי. ומנגד התקשורת מואשמת לעתים קרובות כי היא מעוררת אווירה הדומה ל"לינץ'" ומשפט שדה עוד בטרם החל המשפט. משמעות הדבר היא, שהנאשם (אשר הוגש נגדו כתב אישום אך לא הוחלט אם לזכות או להעניש – במשפט הפלילי) נשפט ע"י דעת הקהל בכיכר העיר עוד לפני שהחל משפטו בפועל.

מצב הדברים אשר בו הציבור מעורב ברשתות החברתיות ומגיב על הסיקור המשפטי עלולה לייצר השפעה על מערכת הנהלת בתי המשפט שמנווטת את התיקים "התקשורתיים" לשופטים בעלי הסמכות לדון בעניין. אין זה סוד שכל שופט מעוניין להתקדם בסולם המעמדות ולזכות במינוי והשפעה גבוהה יותר. זהו מעגל אינסופי שבו משחקים בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים במשחק הצגת הסיפור המשפטי.

במציאות תקשורתית זו, ניהול משפט הוגן הופך לכמעט בלתי אפשרי, הלחץ מצד התקשורת לספק את הסחורה לקהל הצופים ולזכות ברייטינג ובהכנסה מצד המפרסמים. מנגד, גם השופטים חשופים כל העת למציאות כפי שהיא משתקפת בתקשורת ההמונים. מכאן, שללא קשר לתוצאת המשפט – ואפילו באם יצא זכאי בבית המשפט - הנאשם ייאלץ לחיות את שארית חייו תוך בחינה מוגברת של הציבור, כפי שהשתקפה בתקשורת, ובמידה רבה כך תתקבע תדמיתו בנצח הדיגיטלי.

הסדרה תועלה בנטפליקס ב 11/5/2020 אתייחס לנושאים מעניינים שיעלו במהלך הצפייה.

קישור לטריילר