בשנת 1896 כתב הפילוסוף ארתור שופנהאואר את המדריך כיצד לנצח כל עימות. בחרתי להביא את עקרון 34 כחלק מהמדריך הליטיגטור כפרפורמר "When you state a question or an argument, and your opponent gives you no direct answer, or evades it with a counter question, or tries to change the subject, it is a sure sign you have touched a weak spot, sometimes without knowing it...." ביכולתנו לשים לב לשפת הגוף של היריב שלנו למילים אותם הוא בוחר לשים בפיו ולדבר המפותל שבה הוא מוביל את נקודת המבט שלו ושולח אותנו להפנות את מבטינו לזרקור שבאמצעותו הוא מבקש להתיר פינה חשוכה אחרת שמלאה בסתירות פנימיות. על זה אנחנו הולכים להיכנס חזק בשנה הקרובה. להדגיש את מה שחשוב לנו וללקוחות שלנו במיוחד לאור #תקנות_סדא החדשות שמבקשות מאתנו עורכי הדין "לצמצם את כתב הטיעון ל-5 עמודים בלבד" קורס הליטיגציה המלא שהתחלנו להפעיל משנת 2015 ובו יצרנו 4 כלים מרכזיים שמשפרים את היכולת של עורך דין להופיע בבית המשפט ולשווק את המשרד שלו בצורה הטובה ביותר. הראשון שבהם הוא החלק הראשון המדבר על היכולת לספר סיפור. לספר סיפור משפטי כיום מתבקש להופיע בצורה מקוצרת לא רק בגלל העומס בבתי המשפט אלא גם מפני שהיכולת שלנו היום להכיל סיפור משפטי המופיע על פני מאות עמודים.

​

צפיתי בלא מעט מן הסרטונים של המורים והמורות שנזרקו למים והתחילו לשדר שיעורים בלייב לקהל שבוי – תלמידי מערכת החינוך. כך גם, ההודעה שהגיעה כעבור מספר ימים על הפסקת הפיילוט לא הפתיעה אותי. לא פשוט להצטלם ולהעביר שיעור ווירטואלי. כל שכן ללא הכנה מוקדמת וללא הדרכה.
הטרפת של הקורונה מאלצת את כולנו לחשב מסלול מחדש. אם בתחום הכלכלי, מקצועי והבינאישי מול הלקוחות. מבחר טיפים על איך להתנהל נכון במעבר לעבודה באונליין, שלל עצות שאספתי מקריאה, מהרשת, מניסיון ומרשתות חברתיות.
אז בואו נתחיל ...

כולם לפתוח מצלמות. למה? כי 93% מהמסרים שלנו עוברים דרך תקשורת בלתי מילולית ובלי לראות את מי שמולנו פוגע לנו בקשב ברמה הכי בסיסית ומגביל את היכולת שלנו לבטא את עצמנו נכון.

אפשר להשתמש בטלפון הנייד אך צריך להכין מעמד וליצור צילומים קודם הפגישה. ממליצה להיעזר בתומך ספרים כמו שהיה לנו פעם. מעמד תמיכה לספר לימוד או קריאה. עושה את העבודה ואפשר אפילו לבד בבית. תהיו יצירתיים. לינק DIY

הכינו את החומרים שלכם (המצגת או המסמכים) לשיתוף לפני השיחה או הפגישה. אל תתחילו להתעסק עם זה בפגישה עצמה. אם אפשר, שלחו את זה לפני כן במייל. (פשוט כי לפעמים ה Share Screen עלול לפגוע באיכות השיחה).

המארחים האנגליים נצמדים לרשימת הנושאים 'טופיקס' בואו נאמץ זאת. זה אומר שאם הוטלה משימת ניהול השיחה עליך אז תכין מספר נושאים ותציג אותם בתחילת השיחה. כך שאם מישהו ירצה להגיב תשאירו זמן לשאלות והבהרות. תוכלו להכין באמצעות שקף או כרטיסיה שאותה תוכלו להציג באופן הומוריסטי.

לעצמאיים ופרילנסרים : לשמור על קשר עם לקוחות עבר או עם אנשים שהעבירו לכם ליד חם. באחד הוובינרים שמעתי המלצה נהדרת והיא לחזור אחורנית אל החשבוניות ולהרים טלפונים ולשאול לשלומם. תופתעו מרמת הקשב. זה נכון גם לגבי שיתופי פעולה שחלמתם ליצור עכשיו ההזדמנות.

אל תוותרו על סמול-טוק. וגם אל תסתפקו בלשאול: "אז מה שלום כולכם?" כי זה יקדם שיח המבוסס על התעניינות אמיתית. אפשר למשל לפתוח בשיתוף שכל אחד יספר על הדבר הכי שנון שהוא קיבל בוואטס-אפ ביממה האחרונה או הדבר הכי יצירתי שהוא עשה עם הילדים מאז שכולם בבית או הסדרה שהוא הכי ממליץ עליה בנטפליקס...

מי מכם שזוכר את הדמות של שרק החיה הירוקה עם האוזניים שמזכירות את הקרניים של קורונה - תסתדרו כאילו הייתם הולכים לפגישה עם לקוח חשוב ואני כן בעד מכף רגל ועד ראש ולא כמו שרבים ממליצים מהשולחן ומטה בטרנינג ביתי.

שימו לב לרקע ! שימו לב מה מצטלם מאחוריכם. ראיתי לא מעט שיחות והרצאות וובינר כשמאחורי הראש של המצולם מציץ שקע חשמל שגונב את כל הפוקוס. כך גם עם חיות מחמד ותינוקות שגונבות את כל ההצגה. לסדר את הרקע ולמצוא מקום שקט שהגישה אליו תחסם על ידי דלת או רהיט חוסם שמתווה גבולות. שימוש נפלא בגלילי נייר הטואלט לייצור סטנד לסמרטפון להניח על השולחן בעת שיחה.  כל כך הרבה שאלות טכניות נותרו באוויר שדורשות להיערך בהתאם.
בניוזלטר הקרוב אענה לשאלות שנשאלתי לא פעם: איפה כדאי לצלם? למה כדאי ואיך להשתמש ברקע ירוק? צבעים ואביזרים שעדיף להימנע בזמן צילום? איך משיגים תאורה מבלי לשבור את החסכונות? עם איזה בגדים אסור להצטלם? מה ההבדל בין #chromakey לבין #greenscreen? הגדלים המומלצים לצילום? איך להדגיש מסרים חשובים? מה המרחק הרצוי לעמוד או לשבת מול המצלמה? אולי תתחילו ב...מה המסר שאני רוצה להעביר?

מערכת המשפט בארצות הברית מבוססת על הצגת נתונים בפני "קהל חי" - חבר המושבעים. ארצות הברית יודעת לחבר בין השואו-טיים של בית המשפט לבין התקשורת האלקטרונית והכתובה. Netflix (נטפליקס) תעלה ביום שני 11 במאי, את סדרת הדוקו החדשה בת ששת הפרקים - Trial By Media ובעברית : "הליך תקשורתי" . הסדרה בוחנת את הסיקור התקשורתי של משפטים מפורסמים שזכו לחשיפה משמעותית בתקשורת ובעקבות כך להתעניינות מצד הציבור, מאוחר יותר להשפעה על דעת הקהל בארה"ב לעיתים גם זו העולמית. השפעתה של מערכת יחסים זו בין התקשורת לבין מערכת המשפט הולכת וגוברת בשנים האחרונות ונודעת לה גם השפעה רבה על עיצוב דעת הקהל. זוהי, אם תרצו, "מניפולציה תקשורתית" שנועדה להשפיע על האזרחים שלא בהכרח מבינים את ההליך המשפטי ובקיאים בו על בוריו, ובוודאי שלא יושבים בתוך אולם הדיונים. המשמעות היא שהדרך שבה מסקרים את התיקים המשפטיים מייצרת את המוניטין של הנאשם בהליך הפלילי או בתביעות האזרחיות השונות. הצדדים השונים לתיק מעוניינים להטמיע את תפיסת הצדק של הלקוח שלהם לעיני הציבור באמצעות המדיה והתקשורת. למשל, האם הוא אשם או זכאי לפני או במקרים מסויימים אפילו אחרי פסק הדין של בית המשפט. משפט און-ליין הניוזלטר הקודם עסק בהתפתחות אחרת אך לא פחות חשובה והיא פתיחת אולמות בית המשפט העליון לסיקור תקשורתי ושידור ישיר במצלמות ובפרשנות חיה מערוצי הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט והעיתונות הכתובה. השידור הועבר במקביל גם באתר הרשות השופטת ובערוצים השונים וזכה לפרשנויות רבות ומגוונות של כתבי ופרשני המשפט בערוצים השונים. השידור הוגדר כפיילוט והופק על ידי לע"מ (לשכת העיתונות הממשלתית) שהקימה חדר שידורים חי בשל פרוץ #קורונה (אבל לא רק). יש לציין כי הרעיון התגלגל הרבה קודם לכן - לפני כשנה השתתפתי בכנס שכותרתו "מערכת המשפט נגד התקשרות הישראלית" שנערך על ידי לע"מ. לקראת מיסוד הקשר שבין השופטים לבין קהל הצופים, שדן במערכת יחסים טעונה זו ובדילמות האתיות הגלומות בה לפני מספר חודשים קיבלתי כתב מינוי לשלוש וחצי שנים כחברה בוועדת תקשורת ומשפט של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. הפעילות נעשית בהתנדבות אך מכיוון שנושא התקשורת והמשפט כל כך חשוב ומורכב, בכוונתנו לעשות קצת סדר. כללי הפרסום של עורכי הדין נוקשים מאוד ורק לאחרונה עדכנו את הכללים לרוח התקופה הדיגיטלית. הקושי נבע מהרצון של עורכי הדין שמייצגים לקוח עם סיפור מעניין להופיע בתקשורת ולהשפיע אולי על תוצאות המשפט. כללי הלשכה רואים בכך כשידול לקבלת שירות מה שאסור על פי החוק. ההגבלות נועדו לצמצם את השיווק והפרסום המסורתיים "שלטי חוצות" פרסומות ישירות וכדומה. כיום הלשכה מתקשה להתחקות אחר הפוסטים שמעלים חברי הלשכה ברשתות החברתיות בעיקר בשל קשיי אכיפה. הפרומו של הסדרה נפתח במילים : "כבר בתחילת דרכי כעורך דין הבנתי שיותר חשוב מהחוק עצמו – הכל אודות היכולת לספר סיפור. כאשר הופכים אולם בית משפט לאולפן צילום, אתה חייב (עו"ד) להמיר את המציאות לסיפור. הרעים, הטובים, דרמה". לעתים קרובות מערכת המשפט והשופטים בתוכה זוכים להתקפות חריפות ולהבעת אי-אמון של הציבור בשל פסיקות שעל סדר היום הציבורי בעלות אופי פוליטי. ומנגד התקשורת מואשמת לעתים קרובות כי היא מעוררת אווירה הדומה ל"לינץ'" ומשפט שדה עוד בטרם החל המשפט. משמעות הדבר היא, שהנאשם (אשר הוגש נגדו כתב אישום אך לא הוחלט אם לזכות או להעניש – במשפט הפלילי) נשפט ע"י דעת הקהל בכיכר העיר עוד לפני שהחל משפטו בפועל. מצב הדברים אשר בו הציבור מעורב ברשתות החברתיות ומגיב על הסיקור המשפטי עלולה לייצר השפעה על מערכת הנהלת בתי המשפט שמנווטת את התיקים "התקשורתיים" לשופטים בעלי הסמכות לדון בעניין. אין זה סוד שכל שופט מעוניין להתקדם בסולם המעמדות ולזכות במינוי והשפעה גבוהה יותר. זהו מעגל אינסופי שבו משחקים בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים במשחק הצגת הסיפור המשפטי. במציאות תקשורתית זו, ניהול משפט הוגן הופך לכמעט בלתי אפשרי, הלחץ מצד התקשורת לספק את הסחורה לקהל הצופים ולזכות ברייטינג ובהכנסה מצד המפרסמים. מנגד, גם השופטים חשופים כל העת למציאות כפי שהיא משתקפת בתקשורת ההמונים. מכאן, שללא קשר לתוצאת המשפט – ואפילו באם יצא זכאי בבית המשפט - הנאשם ייאלץ לחיות את שארית חייו תוך בחינה מוגברת של הציבור, כפי שהשתקפה בתקשורת, ובמידה רבה כך תתקבע תדמיתו בנצח הדיגיטלי. הסדרה תועלה בנטפליקס ב 11/5/2020 אתייחס לנושאים מעניינים שיעלו במהלך הצפייה. קישור לטריילר

בפיגור של עשרות שנים מדינת ישראל הולכת בעקבות אמריקה ומשדרת בשידור ראשון בווידאו מבג"צ - LIVE שידורים ישירים מהיכל הצדק והמשפט בירושלים. הדיון שצפיתי בו היה בנושא שמעסיק רבות את מערכת המשפט, ורשויות האכיפה - הרחבת סמכויות השב"כ. מה גרם למערכת המשפט לפתוח את שערייה לביקורת הציבור שיושב בבית.  פיילוט שידורים חיים הפרויקט הניסיוני יופעל תחילה באופן זמני ובמתכונת מצומצמת של הליכים נבחרים, בעלי עניין ציבורי מיוחד, המתקיימים בפני בג"ץ או בפני הרכב מורחב של שופטים, בהיקף של כעשרה שידורים ישירים בשנה הראשונה.  בהודעת הנהלת בתי המשפט עוד נמסר כי לצורך ביצוע הפרויקט הוקם במהלך החודשים האחרונים חדר בקרה ושידור מעל אולם ג' בבית המשפט העליון. בחדר הוצבו ארון תקשורת עצמאי וכן שולחן בקרה הכולל פאנלים של שליטה, מסכי טלוויזיה ומערכת סאונד מתקדמת. חדר הבקרה ישלוט מרחוק בחמש מצלמות שהותקנו באולם ג' ויפיצו את השידור החי. כמו כן, נבנה חדר ייעודי עבור מתורגמן לשפת הסימנים הכולל מוניטור ורמקולים, וכן מצלמה נוספת שתצלם ותעביר את התרגום בזמן אמת. בשבועות האחרונים הושלמו בדיקות תקינות המערכת שנועדו לוודא שכל רכיביה מתפקדים כהלכה. מה שמזכיר את היערכות ערוץ הכנסת לשידור חי מועדות ומישיבות המליאה. לעת עתה ישיבות הממשלה נותרו עדיין חסויות לצילום ותיעוד עיתונאים.  חשוב לציין כי הבקשה לקיים את הדיון בשידור חי הייתה התארגנות של מספר גופים ובהם האגודה לזכויות האזרח, איגוד העיתונאים ועיתון גלובס . בדיון נתברר שמעבר לחשש הפרת הפרטיות מאזרחי ישראל שלא לצורך איום ממשי כפי שנעשה עד כה לטובת מעקבים אחר פעילות ביטחוניות. גם העיתונאים בהם כ-5000 במספר חוששים על הפרת חיסיון עיתונאי בשל חשיפת מקורות להדלפות ולחשיפת מחדלים שלא לציטוט. לגזור ולשמור עקרונות מפתח לניהול דיון מצולם במסגרת הכשרות וסדנאות ליטיגציה לעורכי דין שאותם אני מעבירה בשגרה רגילה "הליטיגטור כפרפורמר" .  עקרונות יסוד להופעה בדיונים בבית המשפט ובפני התקשורת. אחד הדברים החשובים מעבר להכנת הטקסט הכתוב והכנת הנקודות החשובות. אני ממליצה ליצור התאמה בין ההגשה לבין המסר המשפטי שאנו רוצים להעביר בבית המשפט ושייקלט על ידי השופט - והכי חשוב לשכנע בצדקת הגרסה של הלקוח שלנו. בית המשפט העליון דן בהרכבים החל משלושה ועד לתשעה בנושאים חשובים. כאשר מדובר בצילום ישיר של הדיון לעיני כל - כאן מוטלת על הליטיגטור  (עורך דין המופיע בערכאות דיוניות בבית המשפט) ועל כך כתבתי מאמר "איך נותנים מכת פתיחה בנאום משפטי" . בעת הנוכחית בוחנים את כניסתם של המצלמות לאולם בית המשפט שעד להיום יש איסור מוחלט לצלם את הדיון ואף להקליטו. ניתן להיות נוכח בהתאם לעקרון הפומביות למעט מקרים שבהם מתקיים חיסיון דיוני למשל בנושאים של דיני משפחה, בקשות של המוסד או השב"כ וכדומה. המלצתי היא בעמידה מול מצלמה, להיות ער לניואסנים ולדקויות שנתפשות בעין העדשה. תחשבו שהמצלמה היא כמו רנטגן אמרה פעם שחקנית כלת פרס ישראל גילה אלמגור. אין צורך להפריז במחוות כפי ששחקן בתיאטרון מופיע.אני מוסיפה שבהופעה מול המצלמות יש להימנע ממחשבה בקול רם. זה יכול להיות למשל כאשר נשיאת בית המשפט העליון מהססת בקולה למשמע בקשה חוזרת של הפרקליטים כאשר הם מבקשים להשמיע שוב את דבריהם. אולי לזכות למנה נוספת של חסד.  בתוך כל זאת מערכות משפטיות עוברות טלטלה ומשרדי פירמות סוגרים את משרדיהם ועוברים להעניק שירות ללקוחותיהם מהבתים. למעשה כל המשק עובר טלטלה. לקוחות רבים עוברים לסגירת משרדים פיזיים ולהגדרת עבודה ממערכות ביתיות. הלקוחות יקדימו את סדרי העדיפויות שלהם בצרכים התפעוליים והמשפטיים, ויתמקדו בנושאים של המשכיות עסקית ויתייעלו מקרים ועסקאות מסוימים עד שהאבק יתפזר. חלק מהנושאים והרגולציה ימשיכו לפעול בתנאי חוסר וודאות ומשבר. הקידמה נושפת בעורפה של מערכת המשפט ומבקשת להכניס אותה אל תוך אוטובוס המסע הדיגיטלי. ככל הנראה הנושאים החדשים יקומו ויזדקקו להתייחסות מיידית. בתי משפט רבים יסגרו או יעברו לרמות של איוש חירום. הופעתם בתקשורת של שופטים בזמן דיונים מגיעה יחד אם מכה רצינית להפחתה משמעותי של פעילות בית המשפט בשל נגיף הקורונה. עורכי דין ופירמות הורידו הילוך משמעותי בעבודתם. כבר ניתן לראות שמשרדי עורכי דין מצויים בתקופה של הידוק החגורות ויציאה למערך סגנון עבודה אחר שטרם הורגלו אליו. פירמות ומשרדי עורכי דין יאלצו לפעול במצב וירטואלי ויצריך היערכות תשתית ה-IT של חברות ושמירה על אבטחה והתקפות סייבר. המשרדים יאלצו להתמודד עם אתגרים בתחום עבודת הצוות, התקשורת, פיקוח, דיווח הזמן ומגוון של בעיות פרודוקטיביות וניהול. הבסיס לכל אלה הוא הרגשות החזקים של חרדה ופחד מאנשים רבים, ומוסיף לחץ נפשי משמעותי שחווה כבר אנשי מקצוע משפטיים. סימולציה מול מצלמה מאפשרת לעורכי דין לצלוח את הפחד מפני הופעה בבית המשפט קטע מצולם של הסדנה "הליטיגטור כפרפורמר" קישור להסבר אודות הסדנה להמשך קריאת הניוזלטר אפריל 2020

​

אחד הדברים שעוררו את סקרנותי הבוקר היה לפנות אל הספרייה שאליה נמלטתי בימי הקורונה שנכפו עליי. הסרט שהוקרן ביום השואה ותפס אותי בבטן. הסרט התחקה אחר חנה גוסלר-פיק חברתה של אנה פרנק ששרדה את השואה גם כאשר גדר התיל הפרידה בין השתיים- האחת לחיים והשנייה בין המתים, ברגן בלזן. התחושה להיות סגור דווקא בתקופה האחרונה שינתה את ההזדהות להיות מאחורי הסורגים. ככה המחשבה הזו התגלגלה בתוכי בעודי פוקדת את הספרייה שנמצאת 100 מטרים מביתנו. מדי יום ידיי מרפרפות על הספרים החדשים שהניחו השכנים באנונימיות. כל אחד תורם את חלקו. אין כרטיסייה ואין ספרנית ובאורח פלא הספרים מסודרים. אין קנס על החזרה במועד מאוחר. הספר האחרון שהחזרתי היה "הזקן והים" של ארנסט המינגווי אותו קראתי בשקיקה תוך שעתיים במרפסת המשקיפה על הגינה ובתוכה הספרייה. בתחילה, הכלבה שלנו ג'סי הייתה תירוץ מושלם למה אנחנו יכולים לשהות 100 מטרים מחוץ לדירה. ולזה נתווספה הספרייה. אני מושיטה את היד למדפים אני נזכרת בתחרות שקיימנו שלושה חברים טובים בכיתה ד'. חבורה סודית שהחלטנו לקיים תחרות מי שמצליח לקרוא את כמות הספרים הגדולה ביותר במשך חודש יוכתר כמנצח. הספרייה הייתה במקלט בית הספר הירושלמי. ובפתחו ישבה הספרנית שהקפידה על הטמעת החותמת על גבי הסימנייה. קלאק קלאק. ויש לך שבוע להחזיר את הספר. שיטוט בספרייה יכול לגבות ממני שעות ארוכות של קשב. בילדותי הופקדתי בפסח על ניקיון הספרים. נהגתי להוציא אחד אחד. לנקות מאבק. לעלעל בעמוד מתוך הספר באקראי. להפליג אל ארץ הדמיון. ולחזור עם קריאותיה של אמי : "אילת, עוד לא גמרת לנקות את הספרייה?" לימים הופקע התענוג ממני לטובת ניקוי חלונות והברקתם. הייתה לי סבלנות מיוחדת לראות מבעד לזגוגית נקייה ומצוחצחת את העולם. לימים המרתי אותה לעדשת מצלמת הקולנוע. ספרה של אנה פרנק היה חבוי בשורה השנייה. מרוב עומס הספרייה מכילה שתי שורות סדורות. אחת לפני השנייה. זמיר בעלי גילה לי שהספרים הטובים באמת נמצאים חבויים וצריך להתאמץ למצוא אותם. אז הבוקר מצאתי ספר עם עטיפה שחורה מאובק. ניגבתי הפכתי והכותרת "אנה פראנק – יומנה של נערה ". החסרתי פעימה. בילדותי קראתי את הספר ומאז עברו שנים רבות. פתחתי באקראי ... יום ו' 23 ביולי 1943 קיטי היקרה הבה אספר לך מה משאלתם הראשונה של שמונת המסתתרים. ברגע שיוכלו לצאת מכאן. מרגוט ומרי ואן דאן חולמים קודם כל על אמבט חם, מלא על גדותיו. שיוכלו לשבת בו חצי שעה. גברת ואן דאן רוצה ללכת לאכול עוגת זבדה. דיסל חושב רק על לוטיא אשתו ; אמא רוצה בספל קפה ואבא ילך ראשית כל לבקר אצל מר פוסן. פטר ילך העירה לקולנוע, ואני לא אדע ה לעשות מרוב אושר. אני מתגעגעת בעיקר לדירה משלנו, לחופש תנועה ולעזרה בעבודה, כלומר לבית הספר... שלך, אנה.  ------ חשבתי על המשמעות של כתיבת יומן דווקא בימים אלו. השוני מול יצירת סרטונים ותיעוד ווירלי. למעשה בימים אלו האתר להנצחת אנה פרנק יצא בסדרת רשת שפרק הסיום אמור להיות משודר ב 4 במאי. בינתיים ניתן לראות את היומן המתוסרט ביו טיוב. חוויה דומה לסדרת רשת ששוחררה לאוויר בשנה שעברה סמוך ליום השואה  "הסטורי של אווה" שתיעד את חודשי חייה האחרונים של אווה היימן. הפרויקט שהועלה לרשת האינסטגראם גרף למעלה ממיליון צפיות וכיום נעשית אדפטציה לסרט קולנועי. מאחוריו עמדו מתי ומאיה כוכבי אב וביתו בעלי חברה לשיווק דיגיטלי. מנגד ההפקה ההולנדית שיצרה את "אנה פרנק, יומן וידיאו"  העלתה ברשת היו טיוב ולטענתה יזמה את ההפקה קודם לכן. במרכזן של שני הספורים הללו עלה הצורך לספר את השואה דרך פריזמה של נערה מתבגרת ולתסרט את סיפור השואה והגבורה דרך עדשת המצלמה המדמה את נקודת המבט האישית הסובייקטיבית של אנה/אווה. משהו לחשוב עליו:
האם התנסת בכתיבת יומן אישי?
האם יש לך בלוג או ולוג ?
אם כן אשמח לקבל קישור :-) למדתי שיומן הוא חלק חשוב מהנצחת חוויה ועיבודה ואין משנה באיזה תקופת חיים אנו נמצאים. בשנת 1942 או בשנת 2020. בשני המקרים היכולת לדבר למישהו באמצעות יומן כתוב לקיטי היקרה או אם ליומני היקר. עד ליום זה אני שומרת על היומנים שכתבתי בגיל צעיר. הם מהווים לי מראה מהם השורשים שלי ומה השתנה אצלי מאז גיל 7 כשכתבתי הסיפור הראשון "הדובי החולה". אז לימי סגר נעלה את קרנה של מלאכת הכתיבה והרישום באמצעות עדשת המצלמה וולוג – יומן מצולם (Video+Blog ). אפשר לנקות מחברת עם כריכה דקה או עבה. אפשר גם לעטוף בבד או לצייר.  תכתבו ותשפכו את כל מה שמעיק לכם בנשמה. ואם יש לכם ילדים תזמינו אותם לכתוב יומן בית . בכל יום מישהו אחר מדיירי הבית ירשום את הלך הרוח כפי שהוא תופס את זה בעיני רוחו. יכול להיות "היום אכלנו ...למדתי..." תנסו מקסימום תשמר לכם עדות לימים אלו. #annefrankvideodiary #annefrank #webseries "ספרות במהותה היא עיסוק של אדם בודד :
הן מלאכת הכתיבה, הן מלאכת הקריאה"
הסופר האמריקני ג'ונתן פרזנן

- ניוזלטר אפריל 2020 - עו"ד אילת אטיאס סיון

​

פס"ד שניתן בבית המשפט העליון בעניין תביעה בלשון הרע ברשתות החברתיות "המחלוקת שבפנינו ממחישה את אחד מהאתגרים הניצבים בפני המשפט בעת הזו – התאמת המשפט הקיים לשינויים טכנולוגיים. פסיקתם של בתי המשפט חותרת לגשר על פני הפער בין ההסדרים הקיימים למציאות המשתנה. בצד זאת, יש לזכור כי על רקע הקצב המהיר של השינויים יתכן שאף ההתאמות עצמן יצריכו בחינה מחודשת בעתיד. כך, ייתכן שהנחות המוצא שעליהן נשען פסק דין זה – ההבדלים בין שיתוף ללייק – ישתנו ככל שאופיין של פעולות אלו ברשתות החברתיות ישתנה. מובן כי שינוי נסיבות שכזה יצריך חשיבה מחודשת גם אם השיקולים העקרוניים שהצגנו יישארו בעינם. למותר להוסיף, כפי שאף הוער בעבר (ראו למשל את דבריו של השופט א' א' לוי בעניין מור, בעמ' 765-764), כי טוב יעשה המחוקק אם יידרש בהרחבה ובאופן מעמיק לעדכונו של חוק איסור לשון הרע באופן שיביא בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית – זו שחלה עד כה ואף זו הצפויה בעתיד הנראה לעין."

מאמר זה עוסק במכתב הגלוי שפרסם ב13 בנובמבר 1898 הוגה הדעות אמיל זולא בתגובה לילקוט הכזבים שהעלילו על אלפרד דרייפוס קצין יהודי באשמת ריגול שהתבררה כבדייה והובילה למשפט דיבה המפורסם בעולם. שנה מאוחר יותר יכונן בנימין זאב הרצל כתב ופובליציסט שסיקר מקרוב את הפרשה. שנה לפני שכל הפתרון הסופי שלו לבעיית היהודים שהועלתה לראשונה בקונגרס הציוני ה-1 העולמי. העולם צפה במשפט המתוקשר רחוק מפאריז km 13,789 מה הייתם עושים אם עורכי הדין לא הצליחו להוכיח את חפותך. ובמקום ניקוי שמך נשלחת לסוף העולם שמאלה. גזרו את דינך לחיות באי בלב הים ששטחו 40 דונמים, גובהו 40 מטרים בלבד מעל פני הים, מרוחק 11 קילומטרים מגינאה הצרפתית ורחוק מהבית בצרפת. אי סלעי קטן באוקיינוס האטלנטי בקבוצת איי הישועה שאכן הגיעה כעבור שנים רבות של ניהול הליך משפטי. איך אפשר לפצות בתגמול כספי על רצח האופי, ההשפלה וההורדה בדרגה. בדיוק כמו השנים הרבות שבילה אלפרד דרייפוס יהודי-צרפתי קצין בכיר בצבא צרפת שנשלח בריצוי עונשו בלב אי באוקיינוס אי השדים (בצרפתית: Île du Diable). שם ליצירה גמורה מהווה בסיס לוויכוח תמידי ביני לבין יוצרים אחרים שקיימים בתוכי ומחוצה לי. אפשר להעניק שם ליצירה שנולדה ממש עם היוולדה ויכול להיות שאכן פולנסקי התחיל את עשיית הסרט מהשם הממכר, הנחוש וחד משמעמי. במקורו "אני מאשים...!" בניגוד לכותרות עיתונים המדובר היה בכתב האשמה חמור נגד מולדתו, צרפת בשל פרשת דרייפוס שהתבררה לבסוף כשקרית ונושאת בתוכה פשע שנאה נגד היהודים. משום מה שם הסרט שונה כאשר נכנס לנמל ישראל וזכה לשם האמביוולנטי "קצין ומרגל". שם שמכיל בתוכו ספק גדול. דרייפוס ניהל את קרב חייו נגד הרפובליקה הצרפתית קרוב ל-15 שנים. כיום לאחר תורגם למשהו אחר לגמרי המשנה את התוכן של הסרט. "אני, מאשים" (צרפתית שפת המקור). במאי הסרט עטור הפרסים והשבחים הוא רומן פולנסקי שעורר בנו השראה לביים וליצור סרטים בביה"ס סם שפיגל הממוקם בירושלים אך לב עשייתו בתל אביב. כל תמיד צריך מורה אחד שיאמין בו ואצלי היה זה מילק (אמיל) קנבל ז"ל שלימד אותנו קולנוע דרך צפייה בסרטים נכס צאן צלולואיד. אימפריות נופלות בנימין זאב הרצל נכשל בבחינות הלשכה מה שהוביל אותו לחוג במעגלים סביב השאלה : האם אני רוצה להיות עורך דין? למעשה, הוא לא ממש אהב את עולם המשפט. אם נדייק לא אהב את אולמות בית המשפט. את תקופת ההתמחות שלו העביר כעוזר משפטי בבית משפט מחוזי בוינה. כעבור תקופה קצרה הוא החליט שזה לא בשבילו ופרש מעולם המשפטים. יכולת הכתיבה המופלאה של הרצל סייעה לו כשבחר להתמסר לעיתונאות, כתיבת מחזות וספרים. מאחר והתאהב בפאריז, התחנן בפני העיתון הווינאי "נויה פרייה פרסה" ככתב חוץ (יואב טוקר כתבנו בפאריז). לגמרי במקרה צפה וסיקר את תחילתה של פרשת דרייפוס, הוא נכח בטקס הפומבי המשפיל, בו נתלשו דרגותיו של הקצין והג'נטלמן. הפרשה הסעירה את התקשורת. הימים טרום מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שצרפת אומרת לכם משהו אז כן המדובר בקצין בכיר בצבא הצרפתי היו אלו ימי טרום מלחמת העולם הראשונה באירופה. אי השדים (בצרפתית: Île du Diable). תרגיל חפץ שנה א' בלימודיי הקולנוע בסם שפיגל החלו בהבנה הוקדשו בחלקם לצפייה בסרטים קלאסיים מרביתם היו בשחור לבן. אמיל קנבל ז"ל המרצה הפולני שהזדהה עם ההיסטוריה של פולנסקי. שניהם התחנכו בפולין. רומן פולנסקי היה אחד הבמאים הכבד דיבר באריכות ובאיטיות על אמנות הקולנוע. דמות הקולנוען הגלותי המהגר מפולין הנציחה את תחושת החריגות בחברה הישראלית שהצמיחה דור חדש של מלח הארץ. "התנאי הראשון לפיתוח קו תנועה הימנעותי בחיים הוא חוויה של נחיתות ביחס לאחרים. התנאי השני הוא הצבת מטרה מפצה של עליונות."[1] ד"ר אנאבלה שקד חושפת תופעה מורכבת של הימנעות מהשתתפות בחיים מלאים. במילים אחרות, כאשר אנחנו חווים כבני אדם כי בטבע אין עץ שמן יותר או סנאי טרחן, כי פשוט הם לא מרגישים ככה. בני האדם, כלומר אנחנו חשים פעמים רבות כקורבן ולעיתים בצדק רב כי אכן נעשה בגופינו פשע או חטא בנפשנו. ועל כך אין עוררין. לעתים חולפות להן שנים עד אשר מישהי אוזרת אומץ באמצעות פרקליטה לומר משפטית בקול רם "אני מאשימה...!" לספר שוב את סיפורה של ילדה בת 5 עת חוותה התעללות מינית על ידי קרוב משפחה. ואת זה היא צועקת בשקט אחרי שנים שאזרה אומץ. מילים ששולחות אדם לכלא. קורבנות נפגעי עבירה פלילי פגשו אותי בפרקטיקום המשפטי שריכזתי את הפסיקה הרלוובנטית שהייתה בזמנו דלה ביותר. התחושה הצורבת של הצרפתים בתם מלחמת צרפת פרוסיה הותירה תחושה חמוצה של כישלון. הם היו אבלים על הפסדם מול גרמניה במלחמת צרפת-פרוסיה. עשרות שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאי השדים שולחים את מי שלא רוצים שיוותר על אדמת צרפת. עונש והגליה על עונשים חמורים. יש לנו תדמית מעט שונה על הבאגט הצרפתי והשאנסון שמתנגן עם מילוי כוסות היין מחבל אלזס לורן. דרייפוס שהיה קצין יהודי שנמצא כשעיר לעזאזל הואשם בעבירת בגידה לטובת גרמניה. במצב מלחמה העונש הוא מוות במשפט שדה. מאחר ולא היו שרויים עוד במלחמה התנהל המשפט תחילה בין כתלי המשפט הצבאי. טענו והוכיחו במשפט שדה פומבי, מפגן ראווה עבור מי שאינו ראוי לאמון הציבור. אלא שכמו ברומן בלשי, המרגל האמיתי הסתובב חופשי באין מפריע. "מוות ליהודים" צעק ההמון שעודד את קריאת הדרגות ושבירת החרב למרות שדרייפוס צעק בכל כוחו " אני חף מפשע". במקום צרפתי אחר צעד לו בשקט פיקאר הקצין הבכיר הצרפתי בחיל המודיעין. אבנים רומאיות הדהדו את צעדיו. מאושר על מציאת החפרפרת והאיסוף המודיעין שחשף את הראיות הפורנזיות שקשרו בין כתב ידו של דרייפוס למכתב הבגידה. היה מאושר על הקידום שיתברר כקללה. הילך ברובע מונמארט הצבעוני הסמוך ליער פיגאל הידוע לפוקדי הלילה יהווה תפאורה קודרת לקריסת ערכיו ונאמנותו לצבא אותו שירת במסירות נפש. הוא נקש על שער הכניסה האטום לאמת שמונחת לפתחו. נשלח לפקח אך לא לאוורר את הרקבון משרד המודיעין העליון של הרפובליקה הצרפתית. מטפח עד הטפחיים. כניסתו למבנה המוזנח והמצחין שפכה אור חדש על המשפט המוטה נגד דרייפוס והתבסס על ראיות שקריות מיסודן. 13 שנים נדרשו לגלגלי הצדק לחשוף את שיבוש החקירה והטיית העדים. זה לא עזר לדרייפוס שנכפת מידי לילה בסד ברזל שהודק על רגליו. רעב קור השפלה ונתק מאשתו ומילדיו ומאחיו פייר שפעל ללא הפסקה לשחרורו. 13 שנים שבהם היה על אי בודד כשהוא ממיר מוות איטי זה על פני מוות בידי כרישים. משפט ותקשורת הולכים לא מהיום יד ביד. מכתב גלוי שכותרתו "אני מאשים...!" ("!...J'accuse"), פניה ישירה לנשיא צרפת פליקס פור. אמיל זולה סופר מוערך ואקטיביסט פוליטי פרסם מאמר גלוי בעיתון אורורה הפריזאי "אני מאשים, את קולונל...את שר ....את מחלקת המודיעין....וכן הלאה ולסוף קינח שהוא מודע לחוק הוצאת דיבה. בפרט ציין שני סעיפים על פי החוק הצרפתי ואף ציין כי הוא מוגן בפניו בשל העובדות המוכחות שלצידו. כעבור זמן לא רב מדינת צרפת הגישה כתב אישום לאמיל זולה. סיפור משפטי אינו מסתיים כאן. משפטו של אלפרד דרייפוס מתנהל במקביל למשפטו של אמיל זולה. השנה היא 1894 מתפרסם מאמר בעיתון כי בגד במדינתו וריגל לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה "המילה החופשית" (La Libre Parole), בטאונו של העיתונאי האנטישמי אדואר דרימון. נפלאות הנקמה הובילה את העם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870. עובדה מעניינת ובשולי הדברים שהובילה אותי לכתיבת מילים אלו. לפני מספר שנים כשחיפשתי חומר רקע אודות הרצל הובילה אותי לרגע מכונן בחייו עת היה כתב בפאריז. הסרט שמוקרן בימים אלו באולמות הקולנוע זכה לשם אחר מזה שהופץ בצרפת. שמו הצרפתי של הסרט הינו "אני מאשים" הכותרת המודפסת של זולה. הסרט שזכה לעיבוד ושחזור בידיו של אמן הקולנוע שיצר את הסרט הקצר בפולין של שנות " שני אנשים וארון" (Dwaj ludzie z szafą) (1958). המשפט המסוקר של דרייפוס מוצא את העיתונאי הרצל בפריז ניבא שחורות לעתיד היהודים וצפה בתגובת ההמון שקראה "מוות ליהודים" כשצנחו הדרגות ונשרו כל העיטורים ברוח השנאה. חמוש במודעות וער לרוחות הרעות שנושבות מוצא פתרון ליהודים. דוחק בו בקדחתנות לכתוב את מדינת היהודים תוך חמישה ימים, בלבד. 126 שנה אחר כך פולנסקי ישכתב קולנועית את פרשת דרייפוס ויעניק לה את השם המתבקש "אני מאשים". אולם, מסיבה שאיננה מוצדקת בעיני ומובנית עבורי שונה השם ביודעין בכל רחבי העולם פרט לצרפת את הכותרת "קצין ומרגל". האם המדובר בקצין שחשף את חפותו של דרייפוס והוא בעצמו מרגל במסווה של לוחם צדק או שמא טעות סופר בתרגום השם לעברית. למרות ששם הסרט לקוח מתוך הסרט " קצין ומרגל " בבימויו של רומן פולנסקי , המגולל את סיפור הפרשה, ומבוסס על הספר של רוברט האריס (שכתב את התסריט יחד עם פולנסקי). מקריאת הכותרת שמעטרת את פתיחת הסרט מופיעה המילה בצרפתית ("!...J'accuse"), כלומר "אני מאשים...!". מדוע אם כן שונתה ההיסטוריה ונעשה עוול נוסף לזכרו של אלפרד דרייפוס. קצין צעיר ומוכשר, מורשע ונקלע למסלול אימה במפת דרכים מסוכנת בארמונות השחיתות בצרפת של אותם הימים. פולנסקי סופג ביקורת ונידוי ושילם בהגלייה מארצות הברית מהאדמה שבה אשתו האהובה השחקנית שרון טייט נרצחה באכזריות על ידי אנשי כת צ'רלי מנסון. הואשם באונס קטינה בת 14 בארצות הברית. זה קשה אך אפשרי להיות בבריחה מתמדת. עוד בהיותו ילד היה בחדה ובמנוסה מתמדת מהמוות. ניצל מגטו וורשה. אימו נספתה ואביו בשנייה האחרונה ניצל. יחד הגרו בתן המלחמה לפולין. ערך גוגל מפנה לעשרות קישורים שקושרות את שמו לאונס, ניצול קטינות ומאמרי דעה פמיניסטים. אולם האם מתבקש כאן איזון בין שלל יצירותיו לבין העיסוק באנטישמיות בצרפת בימים אלו שגוברת גם בארה"ב. אם כך, זהו סרטו ה 32 של פולנסקי ובשמו המקורי ריימונד רומן תיירי ליבלינג שנולד בפאריס ובגיל חמש עקר עם הוריו לפולין. פולנסקי זכה בימיו בפרסים סזאר הצרפתי, דב הכסף שוב על בימוי ואפילו באוסקר על סרטו הפסנתרן ב-2002. לימים האקדמיה הוקיעה אותו ושללה את הפרס שנתנה. כך שתהליך השפלה ונידוי מוכרים לו באופן אישי. הוא נטל על עצמו את המשימה לחשוף שוב לתודעה את סיפורו סופו של דבר לחנינה שקיבל על עצמו דרייפוס לאחר משפט ארוך מעין כמוהו שנסתיים ב-1906 זיכה אותו בית המשפט מכל אשמה. שמו טוהר והוא הוחזר לצבא. אי השדים שאליו הוגלה דרייפוס זכה לביקורת ציבורית שהספיקה לשלוח אסירים עד לסגירתו הסופית בשנת 1946. אותה יד מסתורית שזייפה את המכתבים שיוחסו לדרייפוס בגין ריגול יצרה הד ציבורי מחודש אך עם טוויסט בעלילה. האם דרייפוס היה או לא היה מרגל גרמני. [1] מתוך ספר העיון : "לקפוץ למים" / כתבה : אנאבלה שקד, 2019 מודן

"הרוצח השקט" כך הגדיר את התביעות הייצוגיות כנגד מוסדות וחברות המשנה ליועץ המשפטי בחברת הפניקס בישראל עו"ד מני נאמן– בכנס חגיגי ביום חורפי סוער שהתנהל במלון הילטון, תל אביב. על רקע הים הסוער והרוחות הערות עסק הכנס LITIGATIONS U.S. vs. ISRAELI SYSTEMS – מנגנון הליטיגציה בארה"ב מול #ליטיגציה בישראל. מטרת הכנס נועדה לבחון את נקודת המבט של התובעים, הנתבעים והמשקיעים המוסדיים לאור עלייה בהיקף מספר התיקים שמוגשים להכרעה ודיון. בשנים האחרונות נראה כי מתגברת כמות התביעות הייצוגיות ולעיתים אף שווי סך התביעות עשוי לעלות על שווי החברה. עלתה דרישה מבית המשפט לשית הוצאות על תובעים סדרתיים. בישראל בשונה מארה"ב כל אדם יכול לשמש כתובע ולעיתים אם היא תתקבל עשויים ההליכים המשפטיים יכולים לרפד את כיסוי של עו"ד שהצליח להביא את בית המשפט לאשר את התביעה ובסיומה לחייב את החברה הנתבעת. "חלק אינטגרלי מניהול עסקים במדינת ישראל כוללים היערכות לניהול הליכים משפטיים תביעות ייצוגיות שעלו בשנים האחרונות" אמר עו"ד דרור ורסנו שותף במחלקת ליטיגציה ממשרד יגאל ארנון. עוד סיפר למשתתפי הכנס כי ישנה עליה במספר התביעות בנושא פרטיות כתוצאה מאיסוף נתונים (BIG DATA)  למשל סיפר על כניסתם של תביעות ספאם עקב שימוש במידע שלכאורה מקדם רישום לכנס ומהווה פרסום סמוי. נקודה מעניינת נוספת הועלתה סביב תביעות בעניין נגישות אם במענה קולי או באתר אינטרנט שמחייב על פי החקיקה להיות מותאם למוגבלי ראיה ו/או שמיעה. במקרה זה ראה המחוקק להקל בנושא אגרות ופטור מתשלום. ההעדפה היא לחתור להסדרים על פני ניהול הליך שפטי תוך קבלת חוות דעת מומחה או מורשה נגישות. לטענתו מקרים רבים של תביעות ייצוגיות נובעות כתוצאה מפרסום בכלי התקשורת שגררו אחריהן תביעות. בין יתר הדוברים היו פרופ' עדי אייל מאוניברסיטת בר אילן שדיבר על תורת המשחקים בהקשר של תביעות ייצוגיות והמאזנים המתבקשים מניהול הליך מעין זה. מרצה מרתק ששמחתי לפגוש בשנית בתם סדנת ליטיגציה של הביטוח הלאומי שהעברנו יחד לפני כשנה. "אנחנו נמצאים בתקופה שהכל מתערבב – כל אחד משווק את הנרטיב שלו" כך סיכם ברוך קרא הפרשן המשפטי מערוץ 13 את המנוע המשומן של האסטרטגיה התקשורתית. בעידן שבו הכל מתנהל באמצעות קמפיינים מול רשויות האכיפה. "משפט הוא לא רק צדק אלא היום צריך שיווק ויחסי ציבור טובים". אם תרצו משפט ותקשורת- כלים שלובים. זו הסיבה שבסדנה לשיפור מיומנויות הליטיגציה בבית המשפט ובתקשורת #הליטיגטור_כפרפורמר אני ממליצה לעורכי הדין להכין נייר אג'נדה של כל תיק כך שיוכלו אם בעובדת צוות במשרד או בנקודת זמן רחוקה מהדיון האחרון, להיזכר בנקודות המפתח המרכזיות של התיק ובמילות המפתח. אלו הן טקטיקות עכשוויות לניהול תיקים שמגיעים לחשיפה ולסיקור תקשורתי בפרט. התייחסות למשפט שדה שנע על ציר מקביל לניהול המשפט בין כתלי בית המשפט יסייע לאסטרטגיה המשפטית של התיק ולעיתים אף הרבה קודם לכן. 📷 מי שייצג את התפיסה האמריקאית היה עו"ד ג'רמי ליברמן  Jeremy Liebermanשהתייחס לבוררות מנדטורית הנהוגה בארה"ב ולפיה ישנו הסכם מחייב שמכוון לבוררות תביעה בטרם פניה לערכאות שיפוטיות בכל הקשור לתביעה ייצוגית כנגד גוף מסחרי כדוגמת מיקרוסופט. הוא שותף במשרד Pomerantz LLP שממוקם בניו יורק ומתהדר בסכום האגדי של 3 ביליון דולר בהסדרים משפטיים שונים. הזמנה מהודרת לפגוש את נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בכנס שיתקיים ביוני השנה בארה"ב. 📷 פרופ' עדי אייל טען שבית המשפט יפסול בטענה לסעיף מקפח ואולם כדאי לשקול התמחות של בתי משפט לבוררות מסוג תביעות אלו שהן מומחיות בהבנת המושגים הכלכליים שלעיתים דורשים מומחיות בשונה מהמודל של 12 המושבעים בארה"ב. "לא רק ששניים עשר מושבעים יתקשו להבין אלא גם שופטים שזו אינה תחום מומחיותם." #litigation #lawyer #legal #privacy #classaction  #הליטיגטור_כפרפורמר