אשף המילים הפשוטות

ניוזלטר 1 אוקטובר 2018 אשף המילים הפשוטות ביקור תיירותי במדינה חדשה תוך שבעה ימים דומה לכניסתו של עלי-בבא למערה (עלי באבא וארבעים השודדים). הוא אסף את האוצר במהרה בידיו ועל חמורו נגד הזמן. כך גם הרגשתי במסע נגד הזמן במסעותיי לאחרונה באירופה. מרדף אחר הזמן בניסיון לתפוס את מקסימום המראות, הנופים והאתרים. בפועל זה בלתי אפשרי. תמיד נלווית לתחושה זו טעמה של ההחמצה. לעולם יישארו חלקים נעלמים שלא ראיתי בחבל ארץ חדשה. למה דומה הדבר? לדעתי, להרגשה ולאופן שבו נבנית חומת המילים בבניית תיק משפטי. חקירה ומציאת כיוונים חדשים ובבניית תיק או בחיפוש אחר חומר תיאורטי ולימודי לקראת הכנת הרצאה. 1. בשנים האחרונות אני חוקרת ומוקסמת בכל פעם מחדש מכמות החומרים וההשראה שאני מוצאת לסדנאות המשפטיות לשיפור ההופעה בבית המשפט. רגע גילוי של משפט או סיפור שמגלם בתוכו מטאפורה יפה על הנושא שנלמד מעורר בי השראה ורצון להמשיך ולחקור ולמצוא עוד ועוד. הניסיון לימד אותי שהרגע המיוחד הזה מתרחש גם כאשר נמצאים בהיכל בית המשפט בזמן ששוקלים את כובד האמת על מאזניים. או שנרגשים מניסוח משפטי שיוצא קצת מחוץ לגבולות החקיקה ויוצר משהו שהוא בעל ערך, ספרותי, הגותי. אם נביט ונסתכל מעט ימינה לעולם הקולנוע. נראה כי הרגע המיוחד הזה שיוצר מרגיש שהוא אוסף משהו בעל ערך מעבר לתמונה ותנועה שקלט בעדת המצלמה. רגע שמקמט בתוכו זמן ואמירה על החיים והאנושות. בתקופה שבה יצרתי סרטים היה רגע מיוחד וקדוש שעטפנו אותו בחרדת הסט. לפני שנים צילמו סרטים עם סלילי פילים (צלולואיד-החומר ממנו עשויים הסרטים) ולא בווידאו כפי שנעשה היום. יראת הפילים הורגשה על סט הצילומים. כל לחיצה על המצלמה הייתה מלווה בדריכות וחרדה פן התשליל יאכזב ולא יקלוט את המראה שביקשנו לחשוף לעולם. לא ידענו מה התוצאה שתתקבל מפני שתהליך עיבוד התמונה ופיתח הנגטיב (תהליך שכרוך בחשיפה לאור ולחומרים כימיים). לא ידענו בזמן אמת מה נקלט בעדשה ואת מה שמסתתר בתוכה. מרחק שנות אור מן הטכנולוגיה והמיידיות שמאפיינת את המציאות הדיגיטלית הסלפישית והאנוכית כיום. פעם נאלצנו להמתין בכסיסת ציפורניים, שבועיים ואף יותר עד לאחר שחזר הפילים מהפיתוח וניתן היה להקרין אותם על הקיר. להחסיר נשימה או להתפעם בגאווה. 2. נדמה שאותה חרדה מלווה גם את הליטיגטורים שמצפים לתשובה מבית המשפט. בינתיים הם עסוקים בשזירת שלד הסיפור והנרטיב המשפטי של גרסת הלקוח. הדרך הקלה להתמצא במרחב המילים היא לחלק למיזנ-סצנות קצרות. כאלו שבית המשפט על יושביו יוכל לעכל ולהבין מה באמת שם קרה. מנקודת מבט של הלקוח, כמובן. בוחרים בקפידה את הגרסאות והראיות שישמשו החומר ממנו תבנה חומת המגן שתגן על האמת הסובייקטיבית של הלקוח. הכל נאסף על מנת לדייק ולהצדיק את גרסת ונקודת המבט של הלקוח שאין שני לה. הליטיגטור כמו עלי-בבא לא פעם מוצא עצמו מסנוור מכמות הזהב שמצא. לא תמיד יודע מתי לעצור ולחדול ולהביא על עצמו את קריסה ונזיפה מצד השופט. חלק מהותי ביצירת הנרטיב המשפטי טמון בעבודת התחקיר הראשוני ומציאת האמת היחסית של הלקוח. כדי להצליח בכך יש צורך בעצירה. כמו בחיים. לאמוד הישגים וחורים בעלילה. לחזור שוב ושוב ולהתמקד בקו העלילה ובסיפור המרכזי. להיצמד לעובדות ולזנוח את אלו שמסיטות מהקצב ומהדקדוק הפנימי של המסר המשפטי. לא פעם, מצאתי מדגישה בקול בחלל האוויר באולם ההרצאות: "אתם חייבים למצוא את נקודת המבט של הלקוח שלכם ולהעביר דרך הנקיק שחצבתם ואפשרתם לנהר המידע לעבור ולדייק את ההתפתחויות בעלילה". לפעול כאילו אין לראות, אין לדעת שבילי מחר (אברהם חלפי). 3. תיקי אלף לילה ולילה 'פרקליט הצמרת' כך כינו אותו. ניהל מלחמות מקבילות על חייו ועל חיי לקוחותיו. הוא המשיך להגיע לבית המשפט ולדבוק במלאכת ייצוג לקוחותיו שהמפורסם בהם הוא ראש הממשלה המכהן. רבות נכתב אודות מילותיו האחרונות. המלצותיו המשפטיות רגע לפני שנפרד מהעולם. האמת המשפטיות שטווה אין לדעת. מה היה רוצה שיקרה בסוף הפרשות שזכו למספר הסידורי תיקי אלף לילה ולילה. ככזה נתפס גם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל שהלך לעולמו בגיל 71 לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. לפני שנים מספר התראיין וינרוט לתכנית 'עובדה'. חמור סבר ומשיב על שאלות בקול חלוש אך תקיף. הוא סיפר שכאשר הוא בונה את טיעון משפטי הוא נשען על המילים המדויקות שיחלקו את הבעיה לשני חלקים מדויקים. בלי עמימות וללא שוליים מיותרים. בהקשר הזה שיתף את הצופים בתהליך שעובר על עורך דין שתפקידו מתנקז למעטפת ומתן שריון ומגן ללקוחותיו. מטרתו אחת היא, להציג את נקודת המבט של הלקוח ולשכנע את היכל המשפט פקידיו ושומרי הצדק להקשיב לו בקשב רב. הכל למען הלקוח שיקבל סעד ומחילה מבית המשפט, לטענתו. תשובה לא היתה פשוטה אבל החיבור אצלי היה טבעי. אולי בגלל שבשני המקרים אנחנו בוראים עולם חדש ויוצאים מציאות רצויה שנשלטת על ידי נסיבות שאינן בהכרח קשורות בנו. קולנוע ומשפטים. תפקידו של הליטיגטור הוא לספר את סיפורו של הלקוח בבית המשפט וליצור תבנית זיכרון חדשה. כזו, שמורכבת מחומת מגן והגנה על לקוח שמעד נפילה כואבת על מסמרות החוק והמוסר. תחקיר חזק לטעמי צריך להתקיים בעיתונאות וגם בהכנה לדיונים בבית המשפט. עורך דין חזק תקיף ככל שיהיה לא נשען רק על הניסיון המצטבר שלו אלא דרוש ונערך לקראת הדיון הראשוני בבית המשפט. הופעה של עורך הדין - הליטיגטור נטועה עמוק בעבודת חפירה ונבירה אחר הבנת הסיפור ובחירת המילים הפשוטת. אלו שיביאו להרמת מבטו של השופט, להטיית האוזן ולשתיקה סביב. ככה נולד רעיון משפטי החוצה ונבעט לחלל אולם הדיונים. מלאכת הרכבת הטיעונים אינה פשוטה בעולם משפטי משתנה ובמציאות דיגיטלית סהרורית ואפילה. חלק מעבודת התחקיר שלי לקראת הרצאותיי אני מחפשת ציטוטים של עורכי דין חריפים כאלה שמצליחים כמעט תמיד להוציא את הלקוח מן התסבוכת לצוטט את הסופר הנודע ולצקת לחלל המשפט את המילה האחת שתהווה את הכותרת של המשפט מחר. ליטיגטור כזה שאליו נכנסים לקוחות ויודעים שהוא זה הגיבור שיצילם מיד צרה. שיחלץ אותם משיני בית הסוהר זה שיוציא אותם מצרה ויטהר את כבודם ואת שמם לעד. מישהו שיודע לומר את המילה הנכונה האחרונה זו שתבאר את המצב המשפטי בצורה פשוטה ברורה ומעניינת. 4. ככזה נתפס גם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל שהלך לעולמו בגיל 71 לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. 'פרקליט הצמרת' כך כינו אותו. ניהל מלחמות מקבילות על חייו ועל חיי לקוחותיו. הוא המשיך להגיע לבית המשפט ולדבוק במלאכת ייצוג לקוחותיו שהמפורסם בהם הוא ראש הממשלה המכהן. רבות נכתב אודות מילותיו האחרונות. המלצותיו המשפטיות רגע לפני שנפרד מהעולם. האמת המשפטיות שטווה אין לדעת. מה היה רוצה שיקרה בסוף הפרשות שזכו למספר הסידורי תיקי אלף לילה ולילה. לפני שנים מספר התראיין וינרוט לתכנית 'עובדה'. חמור סבר ומשיב על שאלות בקול חלוש אך תקיף. הוא סיפר שכאשר הוא בונה את טיעון משפטי הוא נשען על המילים המדויקות שיחלקו את הבעיה לשני חלקים מדויקים. בלי עמימות וללא שוליים מיותרים. בהקשר הזה שיתף את הצופים בתהליך שעובר על עורך דין שתפקידו מתנקז למעטפת ומתן שריון ומגן ללקוחותיו. מטרתו אחת היא, להציג את נקודת המבט של הלקוח ולשכנע את היכל המשפט פקידיו ושומרי הצדק להקשיב לו בקשב רב. הכל למען הלקוח שיקבל סעד ומחילה מבית המשפט, לטענתו. "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ"(משלי יא יד) הקשבתי גם לגון קולו והבחנתי בחרדה שאופפת את דבריו. הדרך המהוססת שבה הוא בוחר את המילים וההברות שיוצרת את מעטה האמפתיה. יצירה מוזיקלית כתובה מקבלת פרשנות שונה מנגן אחד למשנהו. יכולת הנגינה המופלאה של עוה"ד וינרוט פורטת על מיתרי השכל והרגש באופן וירטואוזי כפרפורמר שיודע את מלאכת הליטיגציה. זוהי נגינה שחושפת את האיברים הפנימיים העמוקים של המניע האנושי. כל תפקידו הוא להוציא לאור את הסבל מן האיברים הפנימיים, הקרביים, הקישקע של הלקוח. כך היא מכשירה וסוללת את תוצאות המערכה בקרב על הזיכוי וניקיון כפיו של הנאשם : "לפעמים אני על תקן של חצי פסיכיאטר תפקידי הוא להוריד את החרדה, לקלף את החרדה, ולהשאיר את הבעיה בעירומה, בלי חרדות, בלי הקליפות של החרדות". 5. אחת מהופעותיו האחרונות של עו"ד וינרוט בבית המשפט היתה על רקע אחת ממערכות המשפטיות המורכבות בתקופתנו. בוודאי תכרוך אחריה הליכים ותקדימים נוספים. חשדות לשחיתות בצמרת המערכת המשפטית ובהם פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) בפרקליטות המדינה (לשעבר) רות דוד יחד עם עו"ד ועיתונאי רונאל פישר. וינרוט ייצג שני נאשמים באותו כתב האישום הקבלנים שחשודים בקבלת שוחד יוסי ואביב נחמיאס. באחד הדיונים האחרונים קיים חקירה נגדית ועל הדוכן עד המדינה ערן מלכה. פרקליט צמרת צריך לשמר את ההצלחות, להמשיך לשאול את השאלות הפיוטיות שיובילו לאמירה נחרצת שאינה משתמעת לשתי צדדים. באחד מסופי השבוע התפרסמה כתבה שתפסה אותי "הופעתו הדרמטית (ואולי האחרונה) של עו"ד וינרוט בבית המשפט" כתב ואייר מורן שריר (הארץ 29.5.2018) "וינרוט מתחיל את החקירה. כולם משתתקים והקול שלו מיד שולט באולם. הוא מזכיר למלכה את עדותו הקודמת: ״אתה מתאר שהיית במצב של גיהנום. זה נכון?״ מלכה מאשר. ״אני אצנן מעט את הגיהינום שלך״, מבטיח עורך הדין הוותיק ומצטט בפני בית המשפט את דנטה, שכתב על ״הגיהנום שאין לו תקרה״. הקול שלו סדוק אבל דיבורו איתן; הוא בריכוז מלא, צמוד לקו החקירה שלו; לא מאבד מילה, לא מהסס. הוא ממשיך להבטיח לעד שבכוונתו להושיע אותו מהגיהנום שהתרגש עליו, חוזר בכוונה על המושג ״גיהנום״ כדי להנכיח בבית המשפט הדי צונן את דימויי התופת והגופרית." שליח 'הארץ' נכח באולם ולמד אחר הופעתו של עו"ד וינרוט בבית המשפט במחוזי בירושלים. בהמשך תיעד כי עו״ד וינרוט מנסה לשכנע את העד מלכה שהוא לא אמר אמת בעדותו המוקדמת. הוא לא שיקר אלא בנה זיכרון חלופי למציאות. הוא מתעכב על המושג ״בונה זיכרון״ שמלכה השמיע בעבר, כנראה בפליטה פרוידיאנית. ״אמרת או לא אמרת?״ מתעקש הפרקליט ולא באמת חשובה לו התשובה. הוא מעמיד פני מתרשם: ״אתה למדת פסיכולוגיה או מדעי התנהגות? זה חלק מהלימודים במשטרה?״ ״לא״. ״אז זה חלק מהאינטליגנציה הטבעית שלך?״ ״כנראה״. במהלך הקריאה חשתי תחושה של פספוס והחמצה גדולה על כך שלא הייתי באותו מעמד. חריף מזה שתיארתי בתחילה עם אוצר הזהב. רגע שלא יחזור. דמיינתי את הרגע האחרון שבו הניח את התיק על השולחן וידע שלא ישוב עוד ללוות את הלקוח ולא ידע מה תהיה ההכרעה. בוודאי אסף את ניירותיו ופסע החוצה מהבניין הירושלמי אל החנייה. זכורה לי הדרך בין הכנסת לבית המשפט העליון. גן הוורדים מחבר בין שני הגופים הללו. שורט ופוצע את מי שמבקש להבטיח הגנה משפטית אבל זה לא אומר ששם בהיכל הצדק, יהיה גן של שושנים. 6. זה בוודאי לא מה שחושבים לעצמם הסטודנטים שהחלו ללמוד בשבוע שעבר משפטים. ממש כשם שניילה גיבורת הסרט סטודנטית למשפטים שנה א' בסורבון ציפתה. "המילים הפשוטות" Le Brio סרט שנעשה על ידי הבמאי היהודי צרפתי יליד תל אביב, איוון אטאל המספר את סיפורה של ניילה (קמליה ג'ורדנה) בת למהגרים מאלג'יריה שמתגוררת בפרברי פאריז משופעת גם במהגרים כמוה מצפון אפריקה. היא משוועת להיות 'שווה בין שווים' ולמחוק את הדימוי שדבק בה של 'זרה'. הסרט נפתח עם כניסתה לשיעור הראשון במשפטים באוניברסיטת סורבון ברובע היוקרתי ברובע הלטיני שבפאריז (עדות לשפה בה החלו ללמוד באוניברסיטה במאה ה-12). היא מאחרת לשיעור וננזפת על ידי הפרופסור לרטוריקה (דניאל אוטיי) שמותח עליה ביקורת בלעג וזלזול ומשמיע בקול זחוח הערות גזעניות על מוצאה. התקרית מצולמת על ידי הסטודנטים שמוחים על היחס ומעלים את המתרחש ועולה לרשת. התיעוד מעמיד את הפרופסור באופן שלילי וגורר תגובות נזעמות שמגיעות עד להנהלת המוסד שמזמינה אותו לשימוע לפני פיטורין. אך אל דאגה היציאה מן התסבוכת היא הצעה שקשה לו לסרב לה. הדרך לפתור את הבעיה היא לחנוך וללמד את הסטודנטית רטוריקה ולהכשירה לקראת תחרות דיבייט (תחרות נאומים) ארצית. כך יוכל להחזיר את היוקרה של האוניברסיטה זה 4 שנים ברציפות, לימים טובים יותר. הצופה מתוודע לכתבים וטקסטים הספוגים בעולם הרטוריקה. על הסטודנטית לשנן ולזכור בעל פה טקסטים של סוקרטס, אפלטון שופנהאואר. גרסת 'פיגמליון' משפטי אם תרצו. 7. לצד המאבק הסמוי והגלוי שעובר על צרפת ואירופה עם התחזקותם של תנועות אסלאמיות נחשפת מלחמת תרבויות ושפה עתיקה מול חדשה שבועטת במוסכמות. גינוני השפה והטקס המשפטיים המסורתיים אל מול מלאכת הליטיגטור החדש הדיגיטלי כזה שמגיע להשתלמויות בשיווק ומכירות. המתח בין שתי השפות הללו ממחיש את אוקיינוס המילים שעבר עם השנים בהיכל הצדק. בין המזרח והמערב. גם אם נשים בצד את הידע והמקצועיות שנדרשים מעורך דין להיות מושחז ומיומן בשפה המשפטית, ברהיטות וביכולת ביטוי גבוהה. מתקיים רצון לשמור מורשת אחרת שממנה היא ובני דורה המהגרים מצפון אפריקה מגיעים. שימור הזהות הצפון אפריקאית שבולטת על פני בנייני השיש שהיו בעבר כנסייה שהוסבה לפנתיאון להשכלה גבוהה. ככל הנראה הסרט משקף משהו שעובר על לימודי המשפטים בעולם. לא רק בהיבט הנושאים שנלמדים כמו גם היערכות עולם המשפט והתאמתו לתחום דיני הסייבר והפרטיות. לא נפקד גם האופן שבו קיימת זליגה של המרחב הלימודי אל הרשת. למעשה, הקלות שבה מעמד המרצה נשחק לטוב ולרע באמצעים ווירליים. לא עוד אקדמיה ספונה ומסוגרת אלא שיעור שהמילים נעטפות בסיב אופטי הנשלח במהלך השיעור ועולה לשידור באוויר העולם - און-ליין (בזמן אמת). קבל עם ואינטרנט. לא נשמרת האינטימיות בין המרצה לתלמידים. השפה החדשה שזורמת מהמרצה שבקיא בעולם הרטוריקה ומתבל את משפטיו באנקדוטות פילוסופיות. עבור הסטודנט המהגר ששפתו אינה לטינית אלא ערבית מדוברת נתפשת כעילגת בדיוק כשם שניילה גיבורת הסרט נתפשה בעיני הפרופסור. הקושי לרוץ אחר השפה המליצית הספרותית במיוחד בשפה הצרפתית וגם בשפה המשפטית מדגישה את הצורך בפשטות. ואולי לכן התחברתי למסר של הסרט פחות לביצוע ולמבנה. 8. שפה משפטית נקייה ובהירה שאינה מעידה בהכרח על פחיתות כבוד אלא מכילה את הכוונה הישירה. כמו המתח שנרקם בין עורכי הדין ללקוחות שמבקשים לפלפל את הטיעונים בשפה אחרת לעיתים שואבת את עצמה מן המקורות והדימויים הספרותיים. לתבל בהומור ושנינות המאפיינים שליטה בניואנסים של הכוונה. הפרופסור מבקש מתלמידתו לצאת צודקת ולשכוח מהאמת גם כאשר היא מדקלמת שהיא נשבעת לומר את האמת גם אם תשקר בכל מילה ומילה. בעיקר הוא מדגיש את הסוד לליטיגציה "לא חשוב אם אתה צודק או לא, חשוב לדבר במילים פשוטות". בקשה שמשמיעים יותר ויותר משופטי ועובדי בית המשפט. השליטה בשפה ובנרטיב המשפטי הם היכולת להוביל מהלך משפטי מבריק. לדעת לבנות תמונת זיכרון חדשה הנשענת על רסיסי מציאות תוך שילוב חיבורים חדשים דקים כמלאכת טווית חוטי משי שקופים כמעט בלתי נראים. אומנות הליטיגציה סוללת שביל תת-מודע המוביל לשינויים בהרגלי החשיבה והפנמה של ארכיטקטורה ומציאות חדשה מבוטנת עמוק בתודעה. כזאת יציבה שלא קורסת אל תוך עצמה כמגדל מילים כמו שהיה עם מגדל בבל. משהו חייב להשתנות בשיח המשפטי נאמר. יש צורך באישורים והוכחות לכך. קראתי השבוע שאפילו לבניית 'הסגרדה פמיליה' של האדריכל הגאוני גאודי לקח 130 שנה לקבל היתר הבנייה והכשרת החריגה לגובה מהסמכות המשפטית המוניציפלית שבברצלונה. אני מבקשת לשים את הדעת גם לזמן המסך המשפטי בפרוטוקול הדיוני ומה שיוותר ממנו לאחר חודשים ואף שנים. כזה שדורש חיזוקים אישורים ותשובות שיבלטו במהירות לכשהשופטים ועוזריהם יעיינו בכתבים שהוקלדו במהירות ולכדו את זמן האמת כפי שהוצג להם בבית המשפט. הם, השופטים כמו גם הציבור והאזרחים מבקשים לקבל ולדעת איך הכל התחיל מפיו של המספר, אדריכל המילים והשיפוצניק של הדקויות. הליטיגטור בא כוחו של הנתבע. מלאכת הליטיגטור נועדה לסובב ולהפנות את המבט לאופק הברור לאחר שהערפל המתפוגג כאשר חוזים בקו רקיע עם יבשה בתם מסע מפרך. דומה לדרך שבה מסתיים הספר "עולם חדש מופלא" של אלדוס אקסלי : "לאט לאט, כמו שתי מחטים מחוברות, הרגליים פונות ימינה; צפון, מזרח-מזרח, מזרח-דרום, דרום מזרח ...". מצפן משפטי במציאות אלטרנטיבית. *** אם אהבתם ואתם רוצים להמשיך לקבל את האסופה אז הכל טוב ואם אתם רוצים להימנע מרשימת התפוצה אז תשלחו הודעה חוזרת ואסיר אתכם ועל כך הסליחה. אשמח לתגובות, רעיונות ונושאים נוספים שעוסקים במלאכת המשפט והשפיות במרחב. שלכם, עו"ד אילת אטיאס-סיון info@eilatattias.co.il להרשמה לסדנה הבאה של הליטיגטור כפרפורמר כאן #אומנותהליטיגציה #אומנותהטיעון #הליטיגטורכפרפורמר

>>> Contact Us

Litigacy

03-5222331

054-7393595 

 office@litigacy.com

Copyright © כל הזכויות שמורות לעו“ד אילת אטיאס סיון 2021 -2014 

  • Facebook
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon

 │ סדנאות  ייעוץ אסטרטגי ושיווק  אימון אישי לדיון בביהמ"ש ובתקשורת