לרקוד עם הקהל
שאלו אותי פעם איך את מתכוננת לפני הרצאה. זה תהליך השבתי. קודם כל לגלות סקרנות
לשאול שאלות
להבין מה החידוש מאז הפעם האחרונה שדיברתי על הנושא
לקרוא
לאסוף חומרים בצורה יסודית
ואח"כ... באופן אסוציאטיבי.
מה הכוונה?
למשל : יש הרצאה במסגרת קורס גישור והנושא :"קונפליקטים סמויים וגלויים". נושא פתוח ורחב. נכון!
ראשית אני מיישמת את כל הידע שצברתי בנושא.
מחלקת לקטגוריות ואח"כ יוצרת דף שבו אני רושמת את כל האזכורים שהמילה או הנושא מעוררים אצלי.
(היום אני עורכת זאת בראש ובעיקר מעל המצגת אבל למי שמתחיל את התהליך אני ממליצה להשתמש בעט ונייר ולא במחשב).
אח"כ מחפשת תמונות סרטים ציטטות שממחישות את המסקנה שאליה הגעתי.
כלומר חייבת להיות שורה תחתונה: מה עמדתי בנושא?
אין דרך להתחמק מכך. כמו כתיבת תסריט.
הנחת העבודה היא הבסיס לכל הסיפור.
התמה המרכזית שמובילה את העלילה. כן גם להרצאה יש עלילה. סיפור עם התחלה אמצע וסוף אם תרצו... (טוב זה כבר לפעם אחרת)
מה הבעיה?
ממה היא נובעת?
כיצד אני רואה את הפתרון ?
לאחר שארזתי הכל.
הכנתי מצגת נאה.
החומר כעת יושב אצלי בראש.
וידוי : מעולם לא נעזרתי בדפים לקריאה במהלך ההרצאה.
למה?
מפני שאני סומכת על עצמי ועל האינטואיציה שלי שאדע לצאת מכל מצב. אני חיה את הקהל. קשובה אליו. יש לי מבנה מוגדר של הרצאה. הוא הבסיס השלד שלי.
ועכשיו כל שנותר הוא להתחיל לרקוד עם הקהל.
